שיח ציבורי בריא אינו מחייב הסכמה או הרמוניה. ההפך הוא הנכון: קונפליקט הוא מנוע הכרחי לדמוקרטיה ולקידום רעיונות. הבעיה של החברה הישראלית אינה עצם קיום המחלוקות, אלא הנטייה להפוך אותן לקונפליקט הרסני במקום קונפליקט בונה (Constructive Conflict).

אסטרטגיות ליישום קונפליקט בונה:

• הגדרת כללי יסוד: כאשר מתנהל דיון, יש להגדיר כללים ברורים: אין תקיפות אישיות, יש חובה להתייחס לנקודות שהועלו, ויש לשמור על טון מכבד.
• הפרדה בין עמדה לזהות: יש ללמוד להפריד בין עמדתו של אדם בנושא ספציפי לבין זהותו הכוללת. למשל, ניתן להתנגד נחרצות לטיעון כלכלי מסוים, אך עדיין לראות באדם שהציג אותו אזרח לגיטימי ובעל ערך.
• חיפוש אחר האינטרס: במקום להתמקד בעמדה (מה האדם רוצה שייעשה), יש לנסות להבין את האינטרס העומד מאחורי העמדה (מדוע הוא רוצה שזה ייעשה). הבנת האינטרס המשותף (כמו "ביטחון", "חינוך טוב", "צדק חברתי") מאפשרת מציאת פתרונות יצירתיים המשרתים את שני הצדדים.

על ידי שינוי הכללים של הקונפליקט הציבורי, נוכל להפוך את המתיחות החברתית ממקור של הרס למנוע של צמיחה וקידום חברתי.