לא לוותר על הוויכוח, לשפר את הכללים
שיח ציבורי בריא אינו מחייב הסכמה או הרמוניה. ההפך הוא הנכון: קונפליקט הוא מנוע הכרחי לדמוקרטיה ולקידום רעיונות. הבעיה של החברה הישראלית אינה עצם קיום המחלוקות, אלא הנטייה להפוך אותן לקונפליקט הרסני במקום קונפליקט בונה (Constructive Conflict). אסטרטגיות ליישום קונפליקט בונה: הגדרת כללי יסוד: כאשר מתנהל דיון, יש להגדיר כללים ברורים: אין תקיפות אישיות, יש […]
השפעת הקיטוב הפוליטי
השיח הציבורי בישראל מושפע באופן ישיר מהתנהלות הזירה הפוליטית. כאשר פוליטיקאים ומפלגות משתמשים בשפה קיצונית, מעורפלת ומלאת הסתה, התקשורת האזרחית מחקה דפוסים אלו ומאמצת אותם כנורמה. הפוליטיקה, שנועדה לייצג את הציבור, הופכת במקום זאת לזרז לקיטוב חברתי. המנגנון הפועל: "הכול או לא כלום": פוליטיקאים משגשגים לעיתים קרובות באמצעות הצגת עמדות כבינאריות ובלתי ניתנות לפשרה. הדיבור […]
כששפה הופכת לאלימות
אחת התופעות ההרסניות ביותר בשיח הישראלי המקוטב היא הדה-הומניזציה (Dehumanization) – שלילת אנושיותו של הצד השני. תופעה זו מתבטאת בשימוש בכינויים משפילים, דימויים של חיות או מזיקים (כגון "תולעים", "בזבוז", "אויב מבפנים"), ובהצגת הקבוצה היריבה כחסרת ערך מוסרי או רציונלי. הסכנה שבדבר: הצדקה לאלימות: דה-הומניזציה היא המנגנון הפסיכולוגי המאפשר אלימות פיזית ומילולית כאחד. ברגע שאדם […]
חינוך לדיאלוג
שיפור השיח הציבורי אינו רק עניין של חוק ורגולציה; הוא תלוי במידה רבה בטיפוח מיומנויות דיאלוג בסיסיות המוטמעות בבתי הספר ובמסגרות החינוכיות. חינוך כזה דורש מעבר מסובלנות פסיבית – "לסבול" את קיומו של האחר – לסובלנות אקטיבית. סובלנות אקטיבית היא היכולת לשמוע, להבין ולכבד עמדה מנוגדת, גם אם היא מעוררת תחושת אי-נוחות, ולראות בה חלק […]
מדורי ההד הפנימיים
המרחב הדיגיטלי, שהבטיח שיח חופשי ומגוון, הפך בחלקו הגדול לזירת קיטוב מואצת. אחת הסיבות המרכזיות לכך היא פעולתם של אלגוריתמים ברשתות החברתיות. אלגוריתמים אלו, שנועדו במקור לשפר את חווית המשתמש על ידי הצגת תוכן רלוונטי, יצרו למעשה "מגירות הד" (Echo Chambers). השיטה פשוטה: המשתמש נחשף שוב ושוב לדעות, חדשות ופרשנויות התואמות את דעותיו הקודמות ואת […]